לרבים מאיתנו, יש פחד עמוק, מחיבור מלא ושלם לקרקע. הדבר נעוץ, פעמים רבות, בזכרונות גלגוליים קשים, בהם, עצם החיבור לקרקע מזכיר טראומות שונות שחוינו, ומתוך המקום הזה,פעמים רבות, בחרה הנשמה שלנו שלא להיות נוכחת במלואה בתוך הגופים שלנו, בחיי היום יום שלנו, במימד השלישי, מתוך אותו סבל שעברה, ושעברו הגופים השונים באותם גלגולים. ולכן, קיימת רתיעה עמוקה מחיבור מלא לקרקע. ישנם גם כאלה שחושבים או מאמינים, שהחיבור לקרקע- יגביל אותם מלהגיע למטרות גבוהות יותר, יכלא אותם בחומר, ולא יאפשר להם לעלות למימדים גבוהים יותר.
אבל אחד הדברים שחשוב להזכיר הוא, שלא ניתן להתחבר למימדים הגבוהים יותר בצורה מאוזנת, אם לא מוכנים להתחבר למימד השלישי במלואו. וזאת – ממספר סיבות:
ראשית- החיים הפיזיים שלנו, מקום הלמידה וההתנסות שלנו, נמצא כאן,במימד השלישי, וכאשר פונים למימדים גבוהים יותר מתוך בריחה או מתוך קושי להתמודד עם הדברים הקיימים, נוצר נתק, ופער גדול עוד יותר, בין חוויות המימד החמישי לאלה הקיימות במימד השלישי, דבר שגורם לנו שלא להיות נוכחים- במימד השלישי במלואינו, ואף לא במימד החמישי. ואף לחוויה של בלבול, כאוס,געגוע עמוק ובו זמנית תסכול- ממצב הביניים הזה,ואף תחושת אומללות וחוסר שייכות שמתעצמת,כאשר אנו צריכים להתמודד עם חיי היום יום.
שנית- אחד מהחוקים החדשים של כדור הארץ החדש, הוא החיים בכאן ובעכשיו. אין זה אומר שאיננו צריכים לתכנן דבר, ופשוט לשבת ולחכות שהדברים יקרו, אבל זה אומר שאחנו בבריאה משותפת עם הרוח, עושים את חלקינו, ומשחררים לרוח- לעשות את חלקה. חווית הכאן והעכשיו- הינה חוויה עמוקה של חיבור פנימה,למרכז הפנימי שלנו, למהות העמוקה שלנו, שמתוכה אנחנו יכולים לחוות את הכאן והעכשיו בצורה המלאה והשלימה ביותר. והמקום הזה- נמצא בכאן, ובעכשיו- במימד השלישי.
סיבה נוספת – חשובה ביותר, היא שעל מנת להמריא למעלה בבטחון, עלינו ליצור שורשים, עוגן, שיאפשר לנו לחזור אל החיים שבהם אנו אמורים לתפקד בחיי היום יום. ככל שהשרושים של העץ עמוקים יותר, גדולים ורחבים יותר, כך יש לו בסיס מוצק יותר, וכך, יש באפשרותו לצמוח לגבהים עצומים עוד יותר.לכן, ככל שנחזק את העיגון שלנו במימד השלישי, נוכל להתפתח בצורה יציבה, מאוזנת ועוצמתית יותר, לגבהים אדירים.
דבר נוסף- קשור בהגשמה. עלינו לזכור, שכל אחד ואחת מאיתנו, מהווים מהות שלימה- שבנויה מחלקים רבים,גופים רבים ושדות אנרגטיים רבים. ברגע שאחד מהשדות, הגופים או החלקים חסום- האנרגיה אינה יכולה לזרום בערוץ המרכזי שלנו באופן מלא, ואינה יכולה לרדת אל הקרקע. העיגון במימד השלישי, פירושו- בניית כלי שיכיל את כל אותן אנרגיות, ויגשים אותן בחומר. אם אנחנו רוצים להגשים דבר מה, והצ'אקרות הראשונות שלנו סגורות, זרימת האנרגיה לא תגיע לרבדים הנמוכים יותר, ולא יתאפשר לנו להגשים את מה שאנחנו רוצים באופן מעשי, בחומר. באופן ממשי.
מהי התקרקעות?
ניתן לחשוב שהתקרקעות,פירושה תפקוד סדיר בחיי היום יום שלנו, ביצוע מטלות ומחוייבויות שלקחנו על עצמינו, ועוד. אך לא רק. למעשה, אנחנו יכולים לתפקד, לבצע מטלות, ולא להיות נוכחים בכלל,או להיות נוכחים באופן חלקי בלבד, בכאן ובעכשיו, כשהמחשבות שלנו, הנשמה שלנו והרגשות שלנו, מרחפים להם,בו זמנית, במימדים אחרים… לתפקד כמו אוטומט- במה שצריך לעשות, שלא מתוך נוכחות אמיתית ומלאה.
קרקוע – פירושו, להיות כאן, בפועל, בנוכחות מלאה, במודעות מלאה או לפחות בהתכווננות להיות במודעות לעשייה שלנו באותו הרגע,בחווית העשייה שלנו באופן מלא באותו הרגע, מתוך בחירה, מתוך רצון, מתוך הסכמה.מתוך הבנה- שדרך הקרקוע, אנחנו יכולים להגשים את הרוח בחומר,בצורה הטובה ביותר, ולקדש אות החומר על ידי כך. וכאן- אנו מגיעים גם לנושא של מהי התעלות, שעליו נרחיב בפעם אחרת.
קרקוע, כולל בתוכו גם חיבור לרגשות שלנו, על כל המנעד המלא שלהם: זיהוי הרגשות במצב שבו אנו נמצאים,, הכרה בהם, הקשבה להם, קבלה שלהם. מתוך כל הדברים האלה, נוצר החיבור. מתוך כך, נוצר החיבור פנימה, למרכז, הפנימי, ומתוך כך, נוצר גם הקרקוע, המחבר אותנו לכאן ולעכשיו.
קרקוע מאפשר את זרימת אנרגיות הקונדליני,האנרגיה המינית, כוח החיים, בתוכינו. לשם כך, חשובה הפתיחה והניקוי החסימות של צ'אקרת האפס, שנקראת גם צ'אקרת כוכב האדמה ונמצאת כשלושים ס"מ מתחת לכפות הרגליים שלנו,וכן חיבור, פתיחה וניקוי של צ'אקרת הבסיס, צ'אקרת המיניות והיצירתיות, וצ'אקרת מקלעת השמש. פתיחה זו, וחיבור זה, אפשריים, כאשר אנו מסכימים להיות כאן, ולקחת חלק פעיל יותר בחיים האלה, ליצור את מקומינו בחיים האלה, בעולם הזה, במימד הזה,בנוכחות מתעצמת יותר ויותר. נוכחות פירושה- " אני כאן, בכאן ובעכשיו".
כאשר אך ורק הצ'אקרות הגבוהות, מהלב ומעלה פתוחות,נוצר חוסר איזון עמוק, שעלול להשפיע בצורות שונות ורבות, כאשר במצבים חמורים המצב יכול לנוע החל מתופעת ריחוף וחוסר קשר למציאות הנוכחית במימד השלישי,חוסר בטחון עמוק וחרדות קשות, התמודדויות הישרדותיות וקיומיות קשות, וכלה במחלות שונות, מעבר לכך- שכאשר אנחנו " לא בבית"- כלומר, לא בתוך גופינו, לא בתוך המציאות הקיימת במימד הזה, נוצר חלל, אשר עלול להתמלא באנרגיות אשר אינן מתאימות, וכל חוויות החיים הופכות לחווית הישרדות אחת גדולה, שמאלצת אותנו להתמודד עם כיבוי שריפות מתמיד, ולהרגיש שהחיים עוברים לידינו,להרגיש שנסיבות החיים שולטות בנו, במקום להרגיש שאנחנו לוקחים את מושכות החיים שלנו בידיים שלנו, ויוצרים את המציאות שאנחנו רוצים ליצור, ובמקום להיות נוכחים בחיים האלה ולחיות אותם באמת.במצב של איזון, חיבור, שקט פנימי, וידיעה פנימית, גם בתוך כל הכאוס שמתרחש מסביב.
כיצד מתקרקעים, במיוחד בתקופה אינטנסיבית זו?
קיימות שיטות רבות לקרקוע, ביניהן, מודעות נוכחת, עבודה עם דמיון מודרך ואנרגיות בצורות שונות, עבודה פיזית עם קרקע, ושיטות נוספות, על כך נרחיב בפעם הבאה.
שתהיה לכולנו שבת של מנוחה לגוף, לנפש, לשכל ולנשמה, שבת מהנה ונעימה.
באהבה- נועם.
צילום : Rinat Gliner
