כיצד מתקרקעים? במיוחד בתקופה אינטנסיבית זו…

אנחנו ממשיכים בנושא שבו פתחנו- התקרקעות. סיימנו את הפוסט הקודם עם השאלה כיצד מתקרקעים,?

מכיוון שיש דרכים רבות ושונות, וכלים רבים, בכל פעם- אתמקד בדבר אחר.
הפעם, אתמקד בחקירה פנימית ובמודעות נוכחת, מכיוון ששתי הדרכים הללו מאוד קרובות האחת לשניה ואף משתלבות ביניהן ומשלימות זו את זו.

שאילת שאלות,בעיקר של חקירה פנימית,וכאשר אנחנו נותנים זמן לשאלה להדהד בתוכינו, לפני חיפוש תשובה כלשהי, פותחת פתח לשינוי, להתקדמות, היא יוצרת תנועה קדימה,יוצרת רטט של בריאה חדשה, מעין תבנית, שלתוכה תכנס התשובה המתאימה, ולמעשה בונה כלים, שלתוכם יכולות להגיע התשובות המדוייקות ביותר עבורינו.

ונתחיל עם חקירה פנימית שקשורה לנושא הקרקוע: כאשר אנחנו מרגישים שקשה לנו להתקרקע, שאנחנו לא מקורקעים, או שלא מצליחים להגשים דברים שאנחנו רוצים, ולעתים- גם מקבלים שיקופים שונים מאנשים הקרובים לנו, שאומרים לנו שאנחנו לא מקורקעים, לא מציאותיים וכד', ומתוך ידיעה שאנחנו מושכים אלינו את השיקופים האלה,- זה הזמן לשאול את עצמינו:

מה זה קרקוע בשבילי? מה מונע אותי מלהתקרקע? מה מפחיד אותי בהתקעקעות? מה אני מפחד/ת לאבד אם אתקרקע?

חשוב לתת זמן לשאלות האלה להדהד בתוכינו, ולא מיד לחפש ולמצוא תשובה. כי כל תשובה שנמצא באופן מיידי- תגיע מהמוכר והידוע, או מהשכל וההגיון, ובכך עלולה לסגור לנו אפשרויות חדשות,שיכולות לפתוח לנו גם דרכים חדשות לפתרון.

מתוך שאילת השאלות האלה, יתכן שנגלה שיש לנו פחדים מסויימים, אמונות מגבילות מסויימות, או דברים אחרים נוספים שלא חשבנו עליהם, בקשר לקרקוע, וכד'. בשלב הזה, נוכל לבדוק עם עצמינו מה אנחנו בוחרים לעשות עם מה שגילינו.

ישנן דרכים רבות שיטות שונות לעבודה עם פחדים- בין אם הם שייכים לחיים אלה או לגלגולים קודמים, וכן עם אמונות מגבילות,זכרונות גלגוליים, דפוסים וכד'. כרגע- לא נרחיב בכך. אך עצם שאילת השאלות האלה, והתשובות שיעלו מכך, יפנו אותנו אל המקום בתוכינו, שעדיין מבקש ריפוי.

מודעות נוכחת- שלב החקירה הפנימית:

מומלץ,מדי פעם,באופן יזום, לעצור לרגע את המירוץ היום- יומי, לעצום עיניים, לקחת נשימה עמוקה פנימה ולשאול את עצמינו: "איך אני מרגיש/ה עכשיו"? –(כשאנחנו באמת בודקים פנימה, לא דרך הראש, ולא דרך מה שאנחנו יודעים או לא יודעים):

בשלב הראשון- נתמקד בבדיקה פנימה של הרובד הפיזי והרגשי, ובשלב מאוחר יותר, גם בבדיקה של הרבדים המנטאלי והאנרגטי.

ברובד הפיזי- ראשית נתמקד בזיהוי מה שאנחנו מרגישים, ולאחר מכן בחוויה עצמה- ניתן לעצמינו לחוות את מה שקורה בגוף, מבלי לנתח למה,מה גרם לזה, איך ומתי פשוט- ניתן לזה להיות..וניתן לעצמינו להיות במקום של הוויה- בתוך אותו מצב.

נבדוק למשל: האם יש כיווץ במקום כלשהו,האם אנחנו מרגישים חום או קור, התרחבות במקום מסויים או התכווצות, היכן אנחנו מרגישים זאת בגוף? האם אנחנו מרגישים חוסר נוחות באיבר מסויים, או כאב פיזי- ואם יש כאב, האם הוא ממוקד באיבר או באיזור מסויים, או בכל הגוף? האם אני חווה עכשיו נעימות בגוף? האם היא ממוקדת באיזור מסויים או כללית בכל הגוף? האם אני חווה עכשיו עונג?- ועוד…

שלב החקירה הפנימית- רובד רגשי:
ברובד הרגשי, לנשום ולהסתכל פנימה, לזהות ולחוות: מה אני מרגיש/ה עכשיו? איזה רגשות נמצאים או עולים שם? מה אני חווה? ואז לנשום אל תוך הרגשות האלה, ולתת לעצמינו לחוות. בלי לנתח, בלי להבין, בלי לשפוט, בלי לבדוק למה ועל מה זה יושב,ופשוט להיות. להיות בהם. לאפשר להם להיות, ולהיות בתוכם.

להיות בהוויה מלאה עם הרגש הזה.לפחות לזמן מסויים, כדי לחוות אותו באמת.
כמובן, שהשלב הבא בתהליך, הוא לבדוק עם עצמינו- מה אני בוחר/ת לעשות כרגע עם מה שאני מרגיש/ה ו/או רוצה?

ובהתאם למה שבחרנו- לפעול. (גם כאן, קיימות שיטות רבות, עמוקות ושונות לעבודה עם הרגשות שלנו,נרחיב בכך בהזדמנות אחרת).

רובד שכלי- מנטאלי: ("במקום בו נמצאות מחשבותיו של אדם, שם הוא נמצא")
מדי פעם, אפשר לעצור, תוך כדי פעילות, ולשאול את עצמינו: איפה אני נמצא/ת? האם אני מרוכז/ת כעת במה שאני עושה, בכאן ובעכשיו, או שאני מתפזר/ת במחשבות לכל הכיוונים או לכיוון אחד, אבל אחר? האם אני כולי כאן, ברגע, הזה, בעשייה הזו, או שאני נודד/ת למקומות אחרים עם המחשבות שלי? (האם אני במלואי במימד השלישי, או שבמחשבותי נודד/ת למימדים אחרים)?
ולאחר שמגיע שלב הזיהוי של המצב, נשאל את עצמינו שוב- מה אנחנו בוחרים לעשות עם המצב הזה?

רובד אנרגטי:
ברובד האנרגטי, אנחנו מוזמנים מדי פעם לעצור ולבדוק- האם אני מרגיש/ה מלא בכוח חיים? האם האנרגיות שלי והכוחות שלי אצלי, או שאני מפזר/ת אותם בין אנשים אחרים? האם אני נותן/ת את האנרגיות והכוחות שלי לאדם אחר- במקום לטעון אותם לעצמי? האם אני מתנקז/ת אנרגטית באיזו שהיא דרך? האם אני נשאב/ת אנרגטית כרגע? האם בלי להיות מודע/ת לכך, אני שואב/ת אנרגיה מהסביבה שלי?

וכשמגיעים לשלב הזיהוי, אפשר לשאול את עצמינו- מה אנחנו בוחרים לעשות, עם המחשבות שלנו, עם האנרגיות שלנו? וגם כאן- לשאול, ולא לחפש מיד תשובה…

לגבי כלים לעבודה וללמידה בקשר לכל אחד מהתחומים שהוזכרו, נפרט בפוסטים נוספים, בהמשך הדרך. 

בפעם הבאה, נדבר על מודעות נוכחת- בפועל:- כלים לקרקוע: נציג מספר כלים ליצירת קרקוע וחיבור פנימה, לעצמינו כדי להביא את המודעות הנוכחת יותר לידי מימוש בחיים שלנו, בצורה שתשרת אותנו יותר טוב ותעזור לנו להתקרקע באופן עמוק יותר ומלא יותר.

שיהיה שבוע טוב. 

שולחת אהבה.

 

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.